|
|
|
| יומן החדשות |
 |
המאבק בשחיתות השלטונית במרכז הענקת אות אומ"ץ לשנת 2009
אומ"ץ תעניק אות לחושפי השחיתות השלטונית הציבורית בטקס חגיגי שייערך במוזיאון א"י ברמת-אביב ב-09/09/09.
להלן שמות כלות וחתני אות אומ"ץ לשנת 2009: פרופ' מרדכי קרמניצר, סגן נשיא המכון הישראלי לדמוקרטיה - אות המופת - בזכות פעילותו הממושכת נגד השחיתות השלטונית. גדעון סער, שר החינוך - בזכות פעילותו הציבורית התקינה ויושרתו האישית.
תקשורת: טלויזיה: מיקי רוזנטל - בזכות סרטו "שיטת השקשוקה" ובגין תחקיריו בערוץ 2 ו-10. רדיו: קרן נויבך "סדר יום" בקול ישראל ועל תכניות החברה שלה בערוץ הראשון. כתובה: סטלה קורין ליבר, "גלובס" - פרס העיתונות החוקרת.
פעילות ציבורית ומקצועית למען נפגעי השואה: קולט אביטל ח"כ לשעבר נח פלוג יו"ר האיגוד המשותף של ניצולי השואה איתמר לוין עיתונאי וסופר שעסק רבות בנושא גזילת רכושם של ניצולי השואה גיא מרוז תחקירים ברדיו ובטלויזיה למען השבת רכושם של הניצולים
חושפי שחיתויות: דוד אידלמן האיש שחשף מסמכים סודיים בפרשת חשבונת הבנק של אביגדור ליברמן. ז'קלין סוויסה פרשות של מנהל לא תקין בעיריית יהוד.
במסגרת האירוע יוענקו פרס ותעודת הוקרה למבקרי פנים אמיצים ע"ש עוזי ברלינסקי ז"ל מטעם המשפחה (שמות הזוכים יפורסמו בנפרד).
בחירת מקבלי אות אומ"ץ לשנה זו נקבעה ע"י ועדה מיוחדת בת 7 חברי התנועה בראשות ד"ר רן כוחן.
 |
 |
- אומ"ץ תובעת הקמת וועדת חקירה פרלמנטרית בנושא השחיתות הציבורית
30/06/2009 תנועת אומ"ץ פנתה אל יו"ר הכנסת ח"כ רובי ריבלין וביקשה ממנו להקים וועדת חקירה פרלמנטרית בנושא השחיתות הציבורית.
במכתב ששיגר יו"ר הנהלת אומ"ץ, אריה אבנרי, נאמר: "בתקופת...
כהונתו של אריאל שרון כראש הממשלה יזם ח"כ אריה אלדד הקמתה של וועדה פרלמנטרית ותפקידה היה לחקור את התהליכים שהביאו לשחיתות הציבורית הגואה בכלל והשחיתות בפרט. בעקבות פנייתו הוחלט על הקמת הוועדה הנ"ל ונקבע כי יו"ר וועדת חוקה ומשפט דאז, ח"כ מיכאל איתן (כיום שר ללא תיק), יעמוד בראשה. לצערנו התוכנית לא התממשה והוועדה לא קמה בין השאר משום שהבחירות הוקדמו. מאוחר יותר לקה במוחו ראש הממשלה אריאל שרון ומאז ירד הנושא מהפרק. בשעתו פנתה תנועת אומ"ץ ליו"ר הכנסת לשעבר, ח"כ דליה איציק, בבקשה לחדש את הקמת הוועדה אך היא דחתה אותנו בנימוקים פורמליים, כנראה בגלל התנגדותו של ראש הממשלה לשעבר אהוד אולמרט. אנו פונים אליך בבקשה לבחון את הנושא מחדש בעצה אחת עם ראש הממשלה בנימין נתניהו. מול השחיתות הציבורית במדינה שהגיעה למימדים מפלצתיים לא יכולה הכנסת לעמוד מנגד."
לראש הדף
|
 |
 |
- אומ"ץ דורשת לחקור הקשרים העסקיים בין ראש הממשלה לשעבר אולמרט והשר לשעבר הירשזון
25/06/2009 תנועת אומ"ץ פנתה הבוקר אל היועץ המשפטי לממשלה, עו"ד מני מזוז, ואל פרקליט המדינה, עו"ד משה לדור, וביקשה מהם להורות למשטרה להשלים בהקדם חקירות הקשורות לקשרי אולמרט-להירשזון, במסגר...
ת ניקוי האורוות שעורכת המשטרה נגד אולמרט.
במכתב ששיגר יו"ר הנהלת אומ"ץ, אריה אבנרי, נאמר: 1. בעקבות הרשעתו של שר האוצר לשעבר אברהם הירשזון בשורה של עבירות פליליות חמורות, אנו פונים אליכם בבקשה להורות למשטרה להשלים שורה של חקירות שקשורות במערכות הקשרים העסקיים שהיו קיימים לאורך השנים בין ראש הממשלה לשעבר אולמרט לבין שר האוצר לשעבר הירשזון, שחלקם נחשף ע"י תנועת אומ"ץ וע"י התקשורת וקצות החוט מצויות בידי המשטרה, ואת חלקם יש לחשוף על סמך מידע מודיעני. 2. הפרשות שבהן מדובר: א. הלוואות כספיות שהועברו מכספי הסתדרות עובדים לאומית למימון מערכות הבחירות של אולמרט אל ראשות עיריית ירושלים, בסכום של רבבות שקלים ושלא הוחזרו. במקביל העמיד ההסתדרות העובדים הלאומית לרשותו של אולמרט עובדים, משרדים וכלי רכב שניתן לתרגמם לסיוע כספי רחב היקף. ב. במקביל יש מקום לחקור חשדות שהוזרמו כספים למערכות הפריימריז של אולמרט בליכוד הן באמצעות הזרמות כספי הסתדרות העובדים הלאומית בדרכים נסתרות, והן בהעמדת משאבים של הסתדרות העובדים הלאומית לרשותו של אולמרט. ג. חקירת מערכת הקשרים בין אולמרט לבין הירשזון בטיפול בפרויקטים שונים שנעשו בירושלים לקראת שנת המילניום. ד. עסקאות נדל"ן שבהן היו מעורבים אולמרט והירשזון בשיתוף עם ראש עיריית רמת גן צבי בר. המדובר הוא בקידום הפשרת קרקעות בפרויקט נדל"ן גדול באזור המשולש הגדול הגובל עם כפר אז"ר וקריית קרניצקי. ה. בשנה החולפת, ערב פרישתו של אולמרט מתפקידו, מונו כמה ממקורביו של אולמרט לתפקידים בכירים בהסתדרות העובדים הלאומית. נראה לנו שהמינויים הללו אינם תמימים, ויש צורך לחקור באיזה מידה יש לאולמרט אינטרסים כלכליים סמויים בהסתדרות העובדים הלאומית, גם אחרי פרישתו של הירשזון. 3. אומ"ץ פונה אליכם בבקשה שתורו על השלמת חקירות אלו בהקדם, על מנת שספיחי פרשת הירשזון שאליהם שורבב אולמרט יצורפו לחקירות האחרות שעורכת המשטרה נגד אולמרט במסגרת ניקוי האורוות. 4. רצ"ב מסמכים שהועברו בשעתו למבקר המדינה ואל משרד המשפטים.
עותק מהמכתב נשלח למבקר המדינה, השופט (בדימוס) מיכה לינדנשטראוס.
לראש הדף
|
 |
 |
- אומ"ץ מערערת על מיהמנות מכשירי אכיפת המהירות שמופעלים ע"י משטרת התנועה
18/06/2009 תנועת אומ"ץ פנתה למבקר המדינה וביקשה שמשרדו יבדוק את התנהלות משטרת ישראל ומכון התקנים בנושא העדר כיול מכשירים לאכיפת מהירות.
במכתבו של יו"ר הנהלת אומ"ץ, אריה אבנרי, ...
נאמר:
1. משטרת התנועה עושה שימוש במכשירי אכיפת מהירות בלתי מכוילים, דבר הגורם לספק בדיוק ממצאי המדידה, ומהווה ראיה, שאינה משקפת את העובדות המדויקות, לכתבי אישום בסדר דין פלילי. מכשירי אכיפת המהירות, המשמשים את משטרת ישראל לא כוילו מאז הוכנסו לשימוש במשטרת ישראל, ע"י מעבדה מוסמכת לכיול לפי תקנים לאומיים ו/או בינלאומיים, כמקובל בארצות נאורות.
2. נוהלי המשטרה מגדירים את בדיקת הכיול למכשירי אכיפת מהירות לפי חלק מהוראות היצרנים של המכשירים. מחוות דעת מקצועית של הרשות הלאומית להסמכת מעבדות, שהינה המוסד הסטטוטורי המסמיך מעבדות בדיקה וכיול בישראל לפי תקנים לאומיים ובינלאומיים, עולה כי הפעולות המבוצעות על ידי משטרת ישראל אינן עונות לדרישות הכיול המקובלות בתורת המדידה – מטרולוגיה.
3. בית המשפט נתן דעתו לנושא וקבע בהכרעות דין של כבוד השופט דויד לנדסמן בת"ת (באר שבע) 16915/97 וקבע: "שני הצדדים מסכימים כי שאלת כיולו של הממל"ז אינה ניתנת להפרדה משאלת אמינות תוצאות המדידה של המכשיר שכן אין חולק כי אם מכשיר הממל"ז לא מכויל, הרי שאמינות תוצאות מדידת המהירות והמרחק שהוא נותן מוטלות בספק"..." לבסוף, לא הצלחתי לרדת לסוף דעתה של משטרת ישראל המתעקשת לא לערוך כיולים תקופתיים למכשירי המדידה שבשימושה ושבאמצעותם מועמדים אנשים לדין. גם אם המשטרה סבורה כי ניתן להסתפק בכל מיני "חצי בדיקות" שאינן מגיעות לדרגת כיול במובן הפשוט של מונח זה, לא ברור לי מדוע בתור גוף ממשלתי האוכף חוק, היא צריכה להכניס את עצמה למצב שיקבע ע"י בית משפט זה או אחר שנוכח העדר כיול, קיים ספק כי המכשיר ינפיק תוצאות מדידה מדויקות"..." לפיכך, אני קובע שמכשיר הממל"ז LTI 20-20 אשר נמצא בשימוש המשטרה לצורך אכיפה, מצריך כיול תקופתי, ע"י גורם מקצועי ומוסמך והבדיקות המבוצעות ע"י המשטרה כיום, מעלות ספק באשר לדיוק תוצאות המדידה".
בתיק אחר העוסק במכשיר אכיפה עם מצלמה ת"ת (באר שבע) 7323/03 נקבע: "כי כיולו של מכשיר FA 6 שהינו מכשיר שבאמצעותו נמדדה מהירות נסיעתה של הנאשמת בנדון, הינה שאלה נפרדת מעניין האמינות
הכללית של המכשיר ובהסתמך על חוו"ד המומחה, כולל עדותו בפני ביהמ"ש יחד עם חיזוקים נוספים שנמצאו כאמור, קיים בלבי ספק שמא העדר כיול של המכשיר עלול להביא לקבלת מדידה מוטעית ומנימוק זה הנני מזכה את הנאשמת".
4. משטרת ישראל יזמה הכנת תקנים עבור מכשירי אכיפת המהירות. אגף התקינה של מכון התקנים הישראלי הוא האחראי להכנת תקנים בהתאם לחוק התקנים. הרכב ועדות התקינה נקבע ע"י אגף התקינה. בועדות אלו שעסקו בהכנת התקנים למכשירי האכיפה לא השתתפו/מונו מומחים במטרולוגיה או כיול.
5. יש לציין, כי לוועדה הועברו הערות בכתב מטעם: הרשות הלאומית להסמכת מעבדות, תנועת אומ"ץ, ואזרחים, אך למצער, כל ההערות נדחו והתוצאה היא שהתקנים אינם כוללים חובת כיול תקופתי ע"י מעבדה מוסמכת לפי תקנים מקובלים בארץ ובעולם, אלא בהתאם לדרישות נציגי המשטרה שטענתם העיקרית היא הסתמכות על הוראות היצרן בלבד.
6. תנועת אומ"ץ פנתה מספר פעמים למכון התקנים לקבלת פרוטוקולים מישיבות ועדות התקינה והסיבות לדחיית ההערות, אך נענתה בשלילה למעט מכתב תשובה אחד כללי שהתייחס אך ורק לחלק מן ההערות (מצ"ב מכתב אומ"ץ).
7. בנוסף פנתה אומ"ץ למשטרה באותו הנושא אך לא נענתה (מצ"ב מכתב מטעם אומ"ץ). יש לציין, כי לידיעתנו הכנת התקנים הנ"ל עלתה למשלם המיסים מאות אלפי שקלים ואף על-פי כן למיטב ידיעתנו לא נבדק אף מכשיר בהתאם לתקנים החדשים (אשר כאמור אף הם אינם מקצועיים לעניות דעתנו).
8. כבוד השופטת המחוזית רות אור קבעה כבר בינואר 2001 בפס"ד ע"פ 2453/00: "הממל"ז מצוי ברשות משטרת ישראל ולא ברשות הנאשמים, ומשטרת ישראל אינה מוכנה להעמידו לרשות נאשמים לצורך בדיקה. לא יפלא איפה, שכמעט בלתי אפשרי לנאשם יחיד להביא חוות דעת מומחה מטעמו בנושא זה, שלא לומר להביא לביצוע מחקר מדעי אוביקטיבי - המצריך אמצעים כספיים גבוהים במיוחד, ומוכן להוציא הון עתק כדי לחסוך 270 ₪ ברירת קנס, גזירה שאין יחידי הציבור יכולים לעמוד בה", והוסיפה כבוד השופטת: "הפיכת אמינות הממל"ז לחזקה שבעובדה בשל כך שיש בו שימוש נרחב ואין בין הנהגים מי שיכול לתקוף את אמינותו מהטעמים שפורטו לעיל- היא מעגל שוטה, וגורמת למצב שגם נהג הבטוח בחפותו - יאלץ להיחשב כמי שמודה באשמה, או יורשע גם אם יכפור באשמה, רק משום שאין לו אמצעים כספיים להוכיח את חפותו.."
9. לאור האמור לעיל תנועת אומ"ץ מבקשת שמשרד מבקר המדינה יבדוק את התנהלות משטרת ישראל ומכון התקנים בנושא העדר הכיול למכשירי אכיפת המהירות המשמשים את משטרת התנועה. תנועת אומ"ץ תוכל להעביר לבדיקת משרדך חומרים נוספים, בהתאם לדרישתכם.
לראש הדף
|
 |
אזרחים שוחרי צדק חברתי ומנהל תקין, המעוניינים לקבל הזמנה לאירוע "הענקת אות אומ"ץ 2009" מתבקשים ללחוץ כאן
|
 |
חיים רמון לך הביתה (40) 27/06/2009

עיתוי פרישתו של רמון מהחיים הפוליטיים אינו מקרי לא נותרו לו תומכים בעבודה שימליכו אותו לראש ממשלה, חברו הטוב אולמרט סיים אף הוא את תפקידו, ולחברו הטוב והמושחת דרעי ייקח זמן עד שיצליח לסבן את עובדיה יוסף כדי שיחזיר אותו לראשות ש"ס.
אזרחי המדינה שרויים באחרונה במתח רב בהמתנה למוצא פיו מפיק המרגליות והנשיקות של חבר הכנסת חיים רמון לגבי מועד התפטרותו מהכנסת ופרישתו הקרובה מהחיים הפוליטיים וכניסתו לעולם העסקים. רמון קיבל כבר את ההחלטה העקרונית אבל הוא משהה אותה, למגינת ליבם של רבים ורעים, לצורך בירורים אחרונים במפלגת קדימה שמסרבת להיפרד ממנו לצמיתות. מנהיגת המפלגה, חברת הכנסת ציפי לבני, חשה כנראה אי ביטחון פוליטי אם לא יהיה בקרבתה אחד מגדולי התחמנים הפוליטיים, מומחה ממדרגה ראשונה לבישול, טיגון ואפייה של "תרגילים מסריחים" ובעל תואר דוקטור לאי-כבוד בכל מה שקשור לשמירת כמה מסעיפי החוק ועל כללי המינהל התקין.
רמון מקורב מאז ומתמיד לאילי הון ומעולם לא הייתה לו בעיה לחבר אותם לאישי השלטון על כל הסיאוב שמשתמע מכך. אחד מהם, איש העסקים הישראלי הבינלאומי המפוקפק אהרון פרנקל, סיבך את רמון בשעתו כאשר הזמין אותו על חשבונו יחד עם שלושת בכירי העבודה לשעבר שמעון פרס, דליה איציק ופואד בן-אליעזר לאירוח של שחיתות במונקו. בעקבות התערבותה של תנועת אומ"ץ שעתרה לבג"צ והגישה נגד הארבעה תלונות לוועדת האתיקה של הכנסת, הוחזרה תמורת האירוח לקופת המדינה.
לבני ניסתה בימים האחרונים לשכנע את רמון ליטול על עצמו את תפקיד יו"ר מועצת קדימה, שיאפשר לו ביום פקודה לעשות קאמבק, אבל הוא עדיין מהסס. אין זו הפעם הראשונה שבה גברת יושרה (שמה הקודם היה קלין) מתעקשת לאמץ אל סביבתה הקרובה את רמון, השנוי במחלוקת ציבורית מאז שהורשע בפלילים בגין מעשה מגונה שעשה בקצינת צה"ל ליד חדר הישיבות של הממשלה בקריה בתל אביב, דקות ספורות לפני שהחל דיון בנושא פתיחת מלחמת לבנון השנייה. למרבה ההפתעה, לא גילתה לבני את הרגישות הדרושה בכל הקשור לחיבור שלה עם רמון, האיש שתקף בחריפות בפומבי את המערכת המשפטית, למרות שהיא כיהנה בעבר כשרת המשפטים וזכתה לאות אומ"ץ בגין הגינותה הפוליטית.
היה זה מביש בשעתו לשמוע שבאחת מישיבות הממשלה נמנע רמון מלהשתלח ביועץ המשפטי לממשלה מני מזוז, להלבין את פניו בנוכחות שרי הממשלה ולפגוע בכבוד המשרה. ראש הממשלה הנוכל אהוד אולמרט, שיש לו סיבות טובות לכעוס על מזוז, ספק את כפיו בהנאה גלויה. גם שר המשפטים לשעבר, פרופ' דניאל פרידמן, חברו של רמון, לא הסתיר את הנאתו. ציפי לבני שתקה. אם אומנם ייעתר רמון לבקשתה וישאיר בידו עמדה פוליטית, היא עלולה להתחרט על כך כאשר תחוש שמנהיגותה מתערערת והכיסא שלה מתנדנד ותבין באיחור מאיפה זה בא לה.
בימים אלה עושה דרכו חזרה לזירה הפוליטית חברו הטוב של רמון, העבריין הרב אריה דרעי, מנהיג ש"ס לשעבר, איש ממולח וערמומי בעל רקורד של סכינאי פוליטי בעל חגורה שחורה. הפרסום האחרון בתקשורת שעל פיו ממתין לדרעי תיק שר החוץ במקרה שחברו הקרוב ליברמן יתפטר ויעמוד לדין פלילי, אינו בדיוני, ויכול להתרחש במציאות הפוליטית הישראלית.
בתקופה שבה נחשף דרעי כעבריין פלילי היה רמון צמוד אליו, הגן עליו בחירוף נפש ופעל כדי שלא יוחרם ע"י המערכת הפוליטית. דרעי לא קיפח את רמון כאשר שימש כעורך דין פרטי במקביל לחברותו בכנסת, וטרח להביא לו לקוחות חרדים מפוקפקים ששיפרו בצורה משמעותית את מצבו הכלכלי ואיפשרו לו לרכוש וילה ברמת השרון. במקביל רקח דרעי הממולח עם רמון הרבה רקיחות פוליטיות מסריחות והם עלולים בהחלט לחדש את לילותיהם כקדם. הרקיחה הגדולה ביותר הייתה בשנת 1990 כאשר הזרזיר דרעי והעורב רמון חברו אל השועל שמעון פרס, שזכה בצדק לתואר חתרן בלתי נלאה שהוענק לו ע"י יצחק רבין. שלושת הקושרים כיהנו אז כשרים בממשלתו של יצחק שמיר ותכננו מאחורי גבו של רבין, שכיהן אז כשר הביטחון, תרגיל מסריח שנועד להדיח את שמיר ולהמליך את פרס כראש הממשלה. התרגיל נכשל והעבודה נאלצה לפרוש מהממשלה. רמון ודרעי תכננו את המהלכים הבאים שלהם.
הקומבינה הבאה שלהם הייתה ב-1994 כאשר רמון נבחר לתפקיד יו"ר ההסתדרות בראש רשימת 'חיים חדשים' שהקימה קואליציה עם ש"ס, וכך החלו גם כספי ההסתדרות לזרום לקופתה השמנה של ש"ס שלא שבעה מכספי קופתה המידלדלת של המדינה.
רמון ייאלץ להמתין זמן מה עד שיעלה בידיו של דרעי לסבן את המר"ן הרב עובדיה יוסף ולזכות מחדש בסטירות הלחי החביבות שלו, שיסמנו את חזרתו של הבן האובד לצמרת ש"ס. יורשו ושנוא נפשו של דרעי, שר הפנים אלי ישי, והכוכב החדש של ש"ס, שר הבינוי והשיכון אריאל אטיאס, יעשו הכל כדי שהבכורה לא תיפול מחדש לידיו של דרעי; אבל שניהם קטנים על דרעי בכמה מספרים, ובמוקדם או במאוחר, הוא יגדיל את הפער בינו לבינם ולמר"ן לא יהיה כוח להתנגד.
עיתוי פרישתו של רמון מהחיים הפוליטיים אינו מקרי. רמון הוא אדם מוכשר, בעל כושר מנהיגות, כריזמה ונואם מהמדרגה הראשונה. לאורך השנים הוא ניצל את יכולתו להתחבב על עיתונאים ופרשנים על תקן של סחבק שנולד בשטח הגדול ביפו ופרץ לצמרת הפוליטית במדינה. לא במקרה כמה בולטים, בהם אמנון אברמוביץ, ניסו לסנגר עליו בעת הסתבכותו המבישה בפרשת הנשיקה הצרפתית שהביאה אולי לשיפור יחסי ישראל צרפת. אולי לא במקרה אמר לי באחרונה נשיא המדינה לשעבר, משה קצב, שבעוד שאותו התקשורת צלבה וביקשה למצות איתו את הדין, לרמון היא דווקא הטתה חסד במטרה למנוע את הרשעתו בקלון.
רמון הוא מסוג הפוליטיקאים שקורצו להיות ראש הממשלה. את הגושפנקא לכך הוא קיבל מקבוצת שמיניית המנהיגים הצעירים של מפלגת העבודה שהחלה לפעול בשנות השמונים במטרה לכבוש את הנהגת המפלגה, להשתלט על עמדות כוח ציבוריות ולאחר מכן לנצח בבחירות ולקבל לידיהם את השלטון במדינה. מה שקרה לחברי אותה ה"שמינייה", שכיום חבריה מסוכסכים או מרוחקים זה מזה, מחייב מחקר פוליטי בעל אספקט סוציולוגי.
ספירת המלאי על קצה המזלג מצביעה על התמונה העגומה הבאה:
- חבר הכנסת עמיר פרץ, שנמנה כיום על קבוצת מורדי העבודה שיצאו נגד הצטרפות למשלת נתניהו, נבחר בעבר תפקיד יו"ר ההסתדרות כיורשו של רמון, דרדר את ארגון העובדים, הקים את מפלגת 'עם אחד' אחרי שפרש מהעבודה, הצליח לחזור למפלגת העבודה ביוזמתו של שמעון פרס ובמפתיע, נבחר כיו"ר המפלגה. היה מעורב באי-סדרים כספיים, חלקם נחשפו ע"י תנועת אומ"ץ, אך נחלץ מהגשת כתב אישום. ראש הממשלה המגה-מושחת אהוד אולמרט מינה אותו כשר הביטחון למרות אי התאמתו לתפקיד, רק כדי לסלול את הדרך לחברו הגנב אברהם הירשזון לכהן כשר האוצר. פרץ היה שותף לאחריות לכשלי ומחדלי מלחמת לבנון השנייה.
- אברהם בורג כיהן אומנם כיו"ר הכנסת וכיו"ר הנהלת הסוכנות, אך רמתו המוסרית האישית החלה לבייש את זו של אביו המנוח, ד"ר יוסף בורג, מנהיג המפד"ל ושר נצחי בממשלות ישראל. בורג ג'וניור, בעל מתק שפתיים שניסה לחלוב את הקופה הציבורית בעת פרישתו מהחיים הציבוריים, נתגלה כדו-פרצופי, פרש לעולם העסקים והסתבך בכמה עסקות עם שותפים שהורשעו בפלילים.
- ד"ר יוסי ביילין פרש ממפלגת העבודה, הצטרף למר"צ וזכה להיבחר כיו"ר המפלגה, אך נתגלה כמנהיג כושל ונאלץ פרוש אחרי שבתקופת הנהגתו התכווצה המפלגה. כיום ממשיך ביילין במגעים הבינלאומיים שלו ופועל בחו"ל נגד עמדותיה של הממשלה.
- ניסים זווילי, חסיד אדוק של פרס, כיהן בעבר שגריר ישראל בפריז; לא פרש אומנם איתו לקדימה אך נדחק במפלגה לוליים.
- נואף מאסלחה, מראשי בני המיעוטים במפלגה, כיהן תקופה מסוימת כסגן שר. לאחר מכן ניסה את כוחו בקריירה מוניציפלית וניסה להיבחר לתפקיד יו"ר מועצת כפר קרעה שבו הוא מתגורר אך כשל.
- חבר קיבוץ יפעת, חגי מרום, פרש מהחיים הפוליטיים ופתח משרד פרקליטים. בשלב מאוחר יותר נבחר כגזבר הסוכנות.
- יעל דיין מכהנת כחברת מועצת עיריית תל אביב מטעם מר"צ. אף היא פרשה ממפלגת העבודה אחרי שהיא לא נבחרה לכנסת.
וכך, אחרי שהשמינייה ששימשה כבסיס כוחו בעבודה התפוגגה, חלום חייו של רמון להיות ראש ממשלה מטעם מפלגת העבודה נגוז. רמון תכנן מפץ פוליטי חדש מסוג המפצים האהובים עליו, בתקווה שהוא יזנק לראש הפירמידה בסיועם של כוחות פוליטיים אחרים; אך התוכנית עלתה על שרטון ורמון מצא עצמו יחד עם שמעון פרס ודליה איציק בקבוצת מייסדי קדימה, בראשות אריאל שרון וקבוצת אישים מרכזיים מהליכוד שפרשו עם שרון. רמון העדיף שלא להצטרף לממשלתו של שרון, וכיהן כיו"ר ועדת החוץ והביטחון של הכנסת.
האירוע המוחי החמור שאירע לשרון הביא לבחירתו של אולמרט, חברו הטוב של רמון, לראשות הממשלה. מעמדו הפוליטי של רמון השתפר לאין ערוך: הוא כיהן כשר המשפטים ונחשב לאחד האישים החזקים במערכת. בעקבות ההחלטה להגיש נגדו כתב אישום, החליט רמון להתפטר מתפקידו כשר המשפטים. החלטתו של רמון שלא לערער על הרשעתו הביאה להרמת גבות. רמון העדיף, משום מה, לבצע 120 שעות של עבודות שירות ולשלם למתלוננת המנושקת סכום של 15 אלף שקלים. לאמיתו של דבר, הוא ביקש להתפטר מהממשלה שבה המשיך לשמש כשר ללא תיק וגם מן הכנסת. היה זה אולמרט שעשה מאמצים בלתי נלאים לשכנע אותו להישאר. אחרי התפטרותו של אולמרט החל שעון הבוץ של רמון לפעול.
לאן מועדות פניו של רמון? אני ספקן לגבי האפשרות שרמון יפתח מחדש משרד פרקליטים. קרוב לוודאי שהוא יחבור לגיסו לשעבר, איש העסקים המתוקשר אפרים קונדה, שידו בכל כולל תיווך בעסקי נדל"ן. רמון הקפיד לבקר במשרדו של קונדה לעיתים קרובות גם כאשר היה שר בממשלה. אפשר לנחש שהשיחות לא נשאו בהכרח אופי משפחתי או פוליטי.
בשעתו חקרה המשטרה את קונדה בחשד לכך שהוא מימן חקירה פרטית ועיקוב נגד המתלוננת על רמון, שבמהלכה נעשו לכאורה עבירות. רמון טען אז שלא ידע כלל על החקירה הפרטית. אומ"ץ פנתה באותה עת למשטרה בבקשה לחקור אם גרסתו של רמון סבירה אך החקירה נתקעה משום מה.
בתקופה שבה כיהן רמון כיו"ר ההסתדרות ואחריה, חגגו כמה מתווכים חרוצים בעת מכירת נכסי הנדל"ן. רשימת החוגגים כללה את שמעון שבס, רוני מאנה ואפרים קונדה. איך לא. כדאי אולי להזכיר שבעידן של רמון התפרקה ההסתדרות מכמה גופים כלכליים שהיו ברשותה, ביניהם קונצרן כור וחברת שיכון ובינוי. חברת שיכון ובינוי, שכללה את שתי החברות ההסתדרותיות המיתולוגיות סולל בונה ושיכון עובדים, נמכרה במחיר מגוחך של 300 מיליון שקלים למיליאדר טד אריסון, בעוד ששווייה הריאלי היה אז למעלה ממיליארד שקלים. העובדה שהאריסון היה אחד התורמים למטה הבחירות של רמון להסתדרות הייתה מקרית בהחלט.
כך או אחרת, אני מוכן להמר על כך שדרעי יגרור את רמון במועד המתאים בחזרה לחיים הפוליטיים. לא מן הנמנע שבנסיבות מסוימות יחבור אליהם חברם העבריין אהוד אולמרט אחרי שייצא מהכלא. אם תקום בעוד כמה שנים ממשלה רחבה, מדוע שלא יצורפו אליה שרים בעלי ניסיון מסוגם של אברהם הירשזון ושלמה בן יזרי. ליברמן יצטרף אף הוא ויתמודד על ראשות הממשלה, ובא לציון גועל נפש.
לראש הדף
|
|